כאשר ילד מגיע לגיל שלוש ועדיין לא אומר יותר ממילים ספורות, או מדבר בצורה משובשת מאד – ייתכן שהוא סובל מבעיה בתקשורת המילולית המקנה לו זכאות לקצבה בביטוח הלאומי. (פורסם באתר כיכר השבת)
טווח הרכישה של השפה הוא גדול ולכן יש ילדים שונים הרוכשים מילים/משפטים בזמנים שונים מאחיהם או חבריהם לגן. כפי שיש הבדלים בין ילדים בקצב ההתפתחות המוטורי, כך ישנם הבדלים גם בקצב רכישת השפה.
עם זאת, כאשר ישנה חריגה משמעותית מהקצב הסביר לגילו של הילד – כדאי לבדוק את הזכאות לקבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, גמלה היכולה לסייע במימון הטיפולים ובקידומו של הילד.
עד גיל שנה אמורות להופיע מילים ראשונות ובהמשך צירופי המילים ומשפטים קצרים. לקראת גיל 3 אמור הדיבור של הילד להיות ברור למאזין זר ואחרי גיל 3 ישנה התפתחות ביכולת לשתף וליצור שיחה וכן ביכולת לספר סיפור.
הורים המודעים לקצב התפתחות השפה, משווים את ילדם לשאר בני גילו ובדרך כלל מזהים קושי או שתשומת ליבם מופנית לקושי על ידי הגננת.
כאשר עולה קושי שפתי, נוטים להתחיל ולאבחן סביב גיל שנתיים ולבצע מעקב שתפקידו לגלות האם הילד סובל מאיחור או מליקוי שפתי.
ילדים רבים סובלים מאיחור שפתי ואין להם פרופיל מיוחד. ברוב המקרים האיחור בדיבור נוצר כתוצאה מהבשלה מאוחרת של המנגנון האחראי על רכישת השפה, כפי שיש ילדים שזוחלים מאוחר, הולכים מאוחר וכדומה.
בקרב הילדים המאחרים בדיבור בשל איחור כפשוטו, פורץ באיזה שהוא שלב הדיבור. אז מדביקים ילדים אלו את הפער ומדברים כמו כל בני גילם.
אצל ילדים הסובלים מליקוי שפתי לא מתרחשת בדרך כלל פריצה פתאומית בהתפתחות השפה, אלא רק בתהליך איטי. וגם כאשר השפה כבר מופיעה רואים שהיא לקויה באחד או יותר ממאפיינה: היגוי משובש, מבנה משפט לא תקין, קושי ברכישת מושגים ועוד.
משרד החינוך מכיר בתופעה ובשנים האחרונות ישנה מודעות רבה להפניית ילדים עם איחור בהתפתחות השפה לגן שפתי שם מתמחה הגנת בקידום יכולות השפה, וכן מטופלים הילדים על ידי קלינאית תקשורת.
לעומת זאת מעטים יודעים כי ניתן לקבל זכויות גם מהמוסד לביטוח לאומי כאשר הילד מגיע לגיל 3 וסובל מבעיות שפה קשות.
תקנות ילד נכה מגדירות כזכאי ילד מגיל 3 שנים הזקוק לסיוע בתקשורת עם הזולת בשל העדר מוחלט של תקשורת מילולית. חשוב להדגיש כי לא מדובר באילמות אלא גם בתקשורת לקויה ברמה קשה למשל כאשר הילד מדבר ודיבורו אינו ברור לחלוטין. בכל מקרה הילד נבדק בהתאם לרמה השפתית של בני גילו וכך שונה תביעתו של ילד בן 4 מתביעתו של ילד בן 10.
כאשר ילד בן 6 למשל, מתבטא רק במשפטים קצרים של 3-4 מילים, מבנה דקדוקי מאוד בסיסי, גמישות השיחה מאוד מוגבלת ורובה ג'יבריש – מדובר לרוב בילד שזכאי לקצבת נכות כמי שעונה על התקנה של זכאות בגין קשיי שפה ותקשורת.
הורים רבים מודעים היום יותר מבעבר לצורך לאבחן את הילד כמו גם לצורך להעבירו לגן שפתי לצורך קידום ההתפתחות השפתית שלו. רבים אף משקיעים משאבים בטיפולי שפה ותקשורת שעלותם גבוהה ואינם מודעים לאפשרות לקבל קצבה מהביטוח הלאומי אשר יכולה לסייע להם במימון אותם טיפולים יקרים.
יש להדגיש שבעוד שעד גיל 3 גם אם הילד אינו מדבר כלל ואפילו לא מילה אחת לא יהיה זכאי לקבלת גמלת נכות, הרי שמעבר לגיל 3 יחשב לזכאי רק במידה והוא נעדר באופן מוחלט של יכולת לתקשורת מילולית המקובלת בקרב בני גילו.
מדובר בשני קצוות. מחד עד גיל 3 אינו זכאי כלל ולא משנה מה מצבו השפתי ומאידך אחרי גיל 3 חייב להיות במצב חמור וקיצוני על מנת שיזוכה.
לאור העובדה כי לעיתים קרובות הילד מטופל וישנו שיפור הדרגתי ביכולת השפתית שלו, הרי שההגדרה הקיצונית בתקנות מקשה על קבלת הקצבה במקרים שבהם הילד סובל מקשיי שפה ותקשורת משמעותיים אבל לא מהעדר מוחלט של תקשורת מילולית.
בכדי להתמודד עם הניסוח הדרקוני של תקנה זו, יש צורך לדעתי לשים את הדגש על הסיפא של התקנה המדבר על יכולתו השפתית של הילד לעומת המקובל בקרב בני גילו.
יש לתת את הדגשים המתאימים בהגשת התביעה הן בהיבט הרפואי באמצעות קלינאית תקשורת ורופא התפתחות והן באמצעות ניהול של התביעה באופן מקצועי ע"י עו"ד והצגת המקרה בוועדה הרפואית באופן שישפיע על החלטת הוועדה ויזכה בקצבה.
בדרך כלל תינתן הקצבה באופן זמני לילדים העונים על ההגדרה שבתקנות באופן שכאמור, יאפשר להורים להסתייע בקצבה החודשית למימון טיפולים שיביאו לשיפור במצבם.
* מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי